החלטה בתיק מ"ת 19781-07-12

מדובר בבקשה לעיון חוזר שהגיש המבקש על החלטות בימ"ש מיום 27.8.12 ו-5.11.12, שבהן הורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוען של עבירות על חוק מע"מ ועל חוק איסור הלבנת הון.

בהחלטה מיום 27.8.12 הורה ביהמ"ש על מעצר המבקש עד תום ההליכים נגדו, ובהחלטה נוספת שניתנה ביום 5.11.12, לאחר החזרת התיק לביהמ"ש זה מביהמ"ש העליון, (בש"פ 8082/12 אוסקר נ' מ.י. מיום 23.12.12), חזר ביהמ"ש על החלטתו להותיר המבקש במעצר.

היום עומדת בפני ביהמ"ש כאמור בקשה לשחרר המבקש לחלופת מעצר ב"בית ירדן" המנוהל בידי מר ירדן אולמן.

בבקשתו מציין ב"כ המבקש, כי החלופה המוצעת תוכל לאיין את מסוכנות המבקש ברמה הנדרשת, בהיותה מענה ראוי והולם לכל טענות המאשימה. לדבריו, "בית ירדן" הינו מוסד בבעלות פרטית המציע לעצורים חלופת מעצר תמורת תשלום בפיקוח עו"ס שיקומי/פסיכיאטר מר ירדן אולמן, העוסק שנים ארוכות בשיקום אסירים.

לדבריו בחוות דעת שנתן מר אולמן שנפגש עם המבקש, ציין מר אולמן כי הוא סבור שניתן לאיין מסוכנות המבקש ע"י שילובו בתוכנית טיפול, אשר תתבסס על שהייה בחלופת המעצר בתנאי מעצר בית מוחלט.

בהחלטה מיום 18.2.13 הורה ביהמ"ש בהסכמת הצדדים על הגשת תסקיר שרות המבחן.

בתסקיר שרות המבחן מיום 11.3.13, לא המליץ שרות המבחן לשחרר המבקש לחלופה המוצעת.

בדיון מיום 14.3.13, טען ב"כ המבקש כי שרות המבחן ערך תסקירו בלא להיפגש עם המבקש ולאחר שערך שיחה טלפונית בת מספר דקות עם מר אולמן.

לטענת ב"כ המבקש, לא חקר שרות המבחן את המיועדים להיות המפקחים על המבקש.

עוד ציין ב"כ המבקש, כי לעובדה שצויינה בתסקיר שרות המבחן ולפיה אין לחלופת המעצר אישור משרד בריאות והיתר, אין כל רלבנטיות לשאלה האם ניתן לשחרר המבקש לאותה חלופת מעצר. לדבריו אין גם רלבנטיות לשאלה אם במקום יהיו עצורים נוספים שיגבירו הסיכון כטענת שרות המבחן.

בסיפא לדבריו ציין ב"כ המבקש, כי בתיק העיקרי קויימו ישיבות רבות אך טרם התחיל דיון ההוכחות ומדובר בתיק שבו 200 עדים ובנסיבות אלה יש לשחרר המבקש בשל חלוף הזמן.

לאחר שמיעת טענות הצדדים נחקרו מר ארי בן צבי, שהינו מפקח פוטנציאלי ב"בית ירדן" ומר ירדן אולמן המנהל את המקום.

לאחר ששמעתי הצדדים אני קובע כדלקמן.

בהחלטות שניתנו בעניין המבקש, קבעתי כי כנגד המבקש עומדות ראיות לכאורה ברף גבוה למעורבותו בעבירות כלכליות בהיקף אדיר וכן קבעתי כי קיימות עילות מעצר בעניין המבקש.

בערעור שניתן בביהמ"ש העליון על ההחלטה מיום 15.11.12, קבע כב' השופט שוהם כי "כתב האישום מגולל מסכת מורכבת ומתוחכמת של מעשים אשר נועדו לגזל הקופה הציבורית בסדרי גודל שקשה להעלותם על הדעת, וכי הונאה זו התפרשה לכאורה על פני חודשים ארוכים תוך שימוש בין היתר בחברות מסחריות ובסיועם של בעלי תפקיד שונים באותן חברות".

כן קבע ביהמ"ש העליון כי מהמסכת העבריינית שתוארה עולה לכאורה תחכום רב ויכולות מניפולטיביות שאין להמעיט בערכן , ועל כן התקשה כב' השופט שוהם לקבל טענות ב"כ העורר לפיהן מעשיו של העורר נעדרו כל תחכום.                         

לאחר החלטת ביהמ"ש העליון האמורה לעיל, הוגשה כאמור הבקשה לעיון חוזר ובעקבותיה הוגש תסקיר שרות המבחן.

בתסקיר שרות המבחן מציין שרות המבחן כי המסגרת המכונה "בית ירדן" נבדקה ע"י שרות המבחן, כאשר מפקחת מעצרים ארצית ועמה שני קציני מבחן נוספים ביקרו באותה מסגרת ב-10/12 והתרשמו מליקויים רבים.